BPC-157 בקפריסין: פפטיד הריפוי שכולם בחדר הכושר מדברים עליו

BPC הם ראשי התיבות של body protection compound, "תרכובת להגנת הגוף". זו שרשרת של 15 חומצות אמינו שהרצף שלה לקוח מחלבון שנמצא באופן טבעי במיצי הקיבה של האדם, שם הוא עוזר להגן על רירית הקיבה ולשקם אותה. הגרסה שמשמשת במרפאות מיוצרת במעבדה, ובניגוד לחלבון הטבעי היא יציבה מספיק זמן כדי לפעול גם במקומות אחרים בגוף.

בהתחלה חקרו אותו למעי: כיבים, דלקת מעיים ונזק ממשככי כאבים נוגדי דלקת. אחר כך החוקרים שמו לב לאותו אפקט שיקום בגידים, ברצועות, בשרירים ובעצמות, ומשם מגיע המוניטין שלו בעולם הספורט.

גידים ורצועות מחלימים לאט כי אספקת הדם אליהם דלה. נראה ש-BPC-157 פועל בדיוק על החולשה הזו. במחקרי מעבדה ובבעלי חיים הוא מעודד צמיחה של כלי דם קטנים חדשים לתוך הרקמה הפגועה, עוזר לתאים שבונים מחדש את הגיד לשרוד ולנדוד לאזור הפגיעה, ומפחית דלקת.

מחקר משנת 2011 על גידי אכילס של חולדות מצא ש-BPC-157 הגביר את הצמיחה, ההישרדות והנדידה של תאי הגיד, השלבים שקובעים כמה מהר קרע מתמלא ברקמה חדשה. סקירה משנת 2019 של המחקר בתחום השלד והשרירים מצאה תוצאות חיוביות עקביות בפציעות גידים, רצועות, שרירים ועצמות בבעלי חיים.

הנתונים בבני אדם דלים בהרבה מהעבודה בבעלי חיים, וכדאי לדעת את זה לפני שמתחילים. הדיווח הקליני הברור ביותר מגיע ממרפאה בארה"ב שטיפלה ב-16 אנשים עם סוגים שונים של כאבי ברך בהזרקה למפרק. 14 מתוך 16 דיווחו על הקלה משמעותית, כולל 11 מתוך 12 שקיבלו BPC-157 בלבד.

זו קבוצה קטנה בלי קבוצת השוואה, ולכן היא מראה הבטחה ולא הוכחה. מהניסיון שלנו, המטופלים שמגיבים הכי טוב הם אלה עם פציעת רקמה רכה ספציפית שנתקעה, ולא עם כאב מפושט בלי סיבה ברורה.

במרפאה שלנו בלימסול, BPC-157 הוא לרוב חלק מתוכנית עבור:

BPC-157 משולב לעיתים קרובות עם TB-500, מקטע של חלבון שיקום טבעי בשם תימוזין בטא-4. BPC-157 פועל בעיקר באזור הפציעה, על אספקת הדם והדלקת, ו-TB-500 עוזר לתאים לנוע ולארגן רקמה חדשה על פני שטח רחב יותר. בדיווח על הברכיים שהוזכר, חלק מהמטופלים קיבלו את שניהם. האם השילוב הגיוני אצלכם תלוי בפציעה, והרופא יגיד לכם את זה בפשטות.

המועמדים הטובים ביותר הם אלה עם פציעה ברורה ומזוהה, שכבר ניסו את הבסיס ומוכנים להמשיך בשיקום בזמן הטיפול בפפטיד. BPC-157 מאיץ את השיקום של הגוף; הוא לא מחליף עומס נכון על הגיד.

מכיוון שהוא מעודד צמיחה של כלי דם חדשים, אנחנו לא משתמשים בו אצל מי שיש לו סרטן פעיל או שהיה לו סרטן לאחרונה. אנחנו גם נמנעים ממנו בהריון ובהנקה.

הזריקות עצמן זעירות, במחט מסוג אינסולין לעור ליד הפציעה או בבטן, ורוב האנשים מגלים אחרי הראשונה שזה קל יותר ממה שחשבו. אין זמן החלמה ואתם ממשיכים להתאמן, בגבולות שהפציעה והפיזיותרפיסט מציבים.

הדבר הראשון שאנשים שמים לב אליו הוא הכאב: גיד שנהג להתלונן בצעדים הראשונים של הבוקר מתחיל להירגע, לעיתים קרובות תוך שבועיים-שלושה. הכוח והסבילות לעומס חוזרים לאט יותר, לאורך שאר הסדרה ואחריה, ושם השיקום עושה את רוב העבודה. אם אחרי כמה שבועות שום דבר לא זז, אנחנו אומרים את זה ומשנים את התוכנית במקום פשוט להמשיך.

כל תוכנית פפטידים מתחילה בייעוץ עם רופא על הפציעה, ההיסטוריה, האימונים ומה שכבר ניסיתם. כשזה עוזר, אנחנו עוברים על הדמיות ועושים בדיקות דם, ואז קובעים פרוטוקול: איך הפפטיד ניתן, לכמה זמן והאם צריך להוסיף משהו.

רוב הפרוטוקולים לפציעות הם זריקות קטנות מתחת לעור, שאנחנו מלמדים אתכם לעשות בבית. אנחנו מלווים אתכם במהלך הסדרה ומתאימים אותה לפי תגובת הפציעה. מטופלים שרוצים ליווי מתמשך יכולים לקבל BPC-157 במסגרת מנויי הפפטידים שלנו (Peptide Memberships), שכוללים תמיכה ומעקב של רופא.